חלל הפה שלנו, המכיל ריריות ורקמות רכות מהווה קרקע גידול פורה וחמה במיוחד עבור התפתחות של חיידקים וזיהומים שונים. הלכך, חשוב מאוד לשמור על היגיינה של הפה ובמקרים של היווצרות פצע חשוב לזהות באיזה סוג פצע מדובר לשם קבלת טיפול מתאים. אז אילו פצעים קיימים בפה? הנה סקירה על סוגי הפצעים המרכזיים והנפוצים בפה:
ניווט מהיר
פצעי אפטה
האפטות הן פצעים לבנים ומכאיבים אשר עלולים להופיע באזורים שונים בתוך חלל הפה – אם זה בשפתיים, על הלשון ומתחתיה, בחיך, בלחיים הפנימיות, בגרון ועוד. מדובר בתופעה נפוצה יחסית, כאשר מרביתנו חווינו אותה לפחות פעם אחת בחיינו. המקרים הטורדניים ביותר הם מקרים של אפטות חוזרות ונשנות.
הגורמים לאפטות
אין גורם חד משמעי להופעתן של האפטות בפה אך נמצא קשר בין הופעתן לטראומה כלשהי בפה (נשיכה, חתך), גורמים מטבוליים הקשורים לבעיות במעי ומערכת העיכול, מחלות שונות וכן מסיבות נפשיות הקשורות למתח נפשי ועייפות.
טיפול
האפטות חולפות לרוב לאחר מספר ימים עד כשבועיים, במקרים חריגים של אפטות גדולות יותר (אשר נראות כמעין מכתש) תקופת ההחלמה הינה ארוכה יותר ויכולה לקחת יותר באזור החודש ויותר מכך. ישנם מספר טיפולים אשר עיקרם הוא הקלה בכאבים והם כוללים בין היתר: שימוש בתרופות שונות, משחות ומדבקות אשר מהוות מעין מכסה על הפצע וכן טיפולים טבעיים הכוללים זריית מלח, מריחת דבש דבורים וחרובים, פרופוליס, שימוש בצמחי מרפא שונים ועוד. מקרים קיצוניים יותר כוללים הסרה כירורגית של הכיב.
הרפס הפה והשפתיים - פצעי חום וקור
פצעים אלה הם שלפוחיות נוזליות מופיעים לרוב בקצה השפתיים, כך שמדובר בפצע שהוא גם כואב וגם בעל פגם אסתטי כי הוא נראה גם כלפי חוץ. יש אמנם ביניהם קשר לאקלים קיצוני של קור וחום אך מקורן הוא מוירוס ההרפס, וירוס המגיע לראשונה מגיל ילדות (ההתפרצות הראשונית מכונה הרפס אוראלי והיא מלווה גם בחום, דימומים מהחניכיים ונפיחות של בלוטות הלימפה) אשר עלול להתפרץ "בשעת כושר", כמו למשל במקרים שהגוף חולה וחלש, כולל במצבים של מתח ולחץ נפשי. הוירוס מדבק מאוד, ויכול לעבור גם בעת מין אוראלי מאיבר המין לפה ולהיפך.
טיפול
הפצעים נעלמים מעצמם לאחר כשבוע ימים, הטיפול נועד להקלת הכאב והוא כולל בין היתר הנחת קוביית קרח על האזור הכואב למשך כ-10 דקות, שימוש במשחות מאלחשות אותן ניתן לרכוש ללא מרשם רופא בבתי המרקחת, מריחת וזלין ואף שימוש במשככי כאבים.
טיפול בילדים
תה עם דבש, שימוש בפרופוליס (המבוסס דבש דבורים), גלידה, משחות מרדימות, מריחת טחינה גולמית וסירופ חרובים על הפצע ועוד. יש להקפיד לא לגעת בפצע מכיוון שהוירוס מדבק. ניתן אף לשים כפפות על ידי הילדים על מנת שלא יגעו בפצע או לשים גרביים על ידיהם. חשוב להקפיד על מנוחה ושתייה מרובה.
טיפול במבוגרים
מריחת משחת זובירקס אותה ניתן להשיג ללא מרשם רופא וכן "וולטרקס" או "פמביר". כמו כן, חשוב לשמור על תזונה הכוללת אבץ וליזין כמו פטריות, כוסמת, דגים, בשר ועוד. נמצא כי שום, שמן עץ התה, שמן אתרי נענע, שורץ ליקריץ ותמצית וניל עשויים לסייע בהקלת הכאבים. ניתן להיעזר גם בתוספי מזונה המכילים ויטמינים ומינרלים המחזקים את המערכת החיסונית שלנו, כגון: אבץ, אסטרולה, קו-אנזים Q10 ועוד.
חשוב לדעת טרם טיפול בהרפס
ההרפס הוא וירוס לכן אנטיביוטיקה אינה יעילה כאן, כך שהטיפול מיותר ועלול לגרום לגוף להתרגל לאנטיביוטיקה ולהפחית את השפעתה. כמו כן, יש לשים לב שההרפס אינו אפטה, כך שמשחות שמיועדות לטיפול באפטות המכילות לרוב סטרואידים עלולות לגרום לסיבוכים קשים.
אבצס (מורסה)
פצע מוגלתי אשר נוצר עקב אינפקציה בקטריאלית במוך השן שהיא המורסה הנפוצה יותר (כתוצאה מעששת) או בחניכיים, כתוצאה מדלקת חניכיים. המורסה בשן מופיעה לאחר שנוצר זיהום עקב אי הסרת הפלאק בשיניים לאורך, הזיהום עלול להתפשט על לעצם הלסת, להצטברות מוגלה וליצירת מורסה.
גורמים
הגורמים העיקריים להתפתחות המורסה קשורים להיגייניה לקויה של השיניים, תזונה עשירה בסוכרים ומערכת חיסון חלשה אצל המטופל. התפתחות המורסה מתרחשת בעיקר אצל מבוגרים ונדירה במיוחד אצל ילדים (כיוון שהיא נוצרת אחרי התפתחות מלאה של השיניים).
למה האבצס גורם?
האבצס גורם בין היתר לכאבי שיניים (לעיתים חמורים, בייחוד בעת לעיסה), כאב בסינוסים, חום בבלוטות הלימפה של הצוואר ותת לסתיות, לפגוע בעצב השן (במקרים של שן בינה הדבר עלול לגרום לסיבוכים קשים), להתנפח בחניכיים ואז להיקרע מה שגורם לניקוזו (יורגש ריח חריף ונוזל שנשפך לפה) והפחתה בכאבים בהמשך. אי ניקוז של הפצע עלול לגרום להתפשטות הזיהום לחלקים אחרים בראש ולגרום לסכנת חיים.
אבחנה
את אבחנת האבצס מבצע רופא השיניים, זאת, על ידי בדיקה מקיפה של הפה הכוללת בין היתר בדיקת רגישות לקור, תגובה המטופל לכאב, צילום רנטגן ושימוש במד חיות אלקטרוני.
טיפול
במידה וישנו חשד למורסה בשן יש לפנות באופן מיידי לטיפול אצל רופא השיניים. ניתן לקבל אנטיביוטיקה ומשככי כאבים להקלה על הכאב באופן מיידי. הטיפול הייעודי הוא ניקוז המורסה ואת כל המוגלה, מה שמקל על הכאב באופן מהיר (מיידית עד מספר ימים) ומסיר את הזיהום. לאחר מכן, לשם הסרה מלאה של הזיהום ייתכן שיהיה צורך בשימוש באנטיביוטיקה או שטיפת הפה במי מלח למשך מספר ימים.
כמו כן, יש לבצע טיפול דנטלי יסודי הכולל טיפול להסרת אבנית ושכבת הפלאק כדי להחיות את השן ולגרון לחניכיים להתחבר אליה שוב. במידת הצורך יש לבצע טיפול שורש או עקירה של השן אשר ניזוקה עקב האינפקציה. יש לבצע צילום רנטגן כחצי שנה לאחר הטיפול לשם בדיקה אם עצם השן והרקמה באזור המורסה רופאו.
מניעה
לשם מניעת האבצס חשוב לשמור על היגייניה בפה, לצחצח את השיניים היטב ולהשתמש בחוט דנטלי במקרים של שיניים צפופות. חשוב להקפיד גם ללכת לשיננית לפחות פעם בחצי שנה. כמו כן, יש להימנע ממזונות עתירי סוכר ועמילנים המהווים קרקע פורה להתפתחות זיהום חיידקי.